במילה אחת - הצלחה מטורפת!
ובקצת יותר מילים: היה ממש כיף!
הגעתי לבית ציוני אמריקה אחרי כ-40 דקות של הליכה ברגל על עקבים, מה שהתברר כטעות פטאלית (אל תעשו את זה שנה הבאה… ). בסביבות השעה 8 עדיין לא היו הרבה אנשים, והצוות של זולו הגיע עם מליוני תיקים ומצלמות (סחטיין!). לאחר מכן התחילו להגיע מליוני אנשים, מה שיצר טור מטורף בכניסה, אבל בקטנה! בנתיים, קפלן הגיע ולא ממש נראה כאילו הוא הולך להתחיל לצלם לפוטו רצח. לכן, דנית ואנוכי החלטנו לעשות את הפוטו רצח, ולעקוף את כמות האנשים שקפלן הצליח לצלם בשנה שעברה. אני חושבת שהצלחנו דיי יפה. (גם אם זה כלל לצלם אנשים בלי לשאול את דעתם על זה… ). יצאו הרבה תמונות יפות
ואם כבר מדברים על תמונות…במשך כל הכנס עירא צילם גם, בנסיון מטורף להתלהב מהמצלמה המאגניבה שלו…אז עירא - ניצחת! יש לך מצלמה יותר שווה מלקפלן!
ההרצאות התחילו, ואיתן התחיל הצורך בשלטים שמסמנים למרצה 5 דקות לפני סוף הזמן, ובסוף הזמן. קפלן נרתם למשימה ויצר שלטים כאלה, שלאחר מכן שימשו לריקוד והליכה מול המרצה כדי שישים לב אליהם. לקראת ההרצאה האחרונה, נוסף שלט נוסף של 5 דקות לפני סוף הזמן. כל היודע על יוצר שלט זה, מוזמן לספר לנו כדי שגם אנחנו נדע!
בקצרה לגבי ההרצאות: בקהל הסתובבה חבילה עוברת, כשעל אחד מהפתקים שעליה היה כתוב “תנו את החבילה לנציג מייקרוסופט הכי פעיל בכנס”. במקרה החבילה עם הפתק הזה הייתה אצלי, ובמקרה נציג מייקרוסופט שהרצה היה על הבמה…עשיתם 1 + 1? עליתי לבמה להביא לו את זה
(האמת שהתלבטתי בינו לבין יוסי טגורי, אבל מי שהיה על הבמה ניצח… ).
בהרצאה של שלומי על בלנדר, גילינו ש”זה אמור לעבוד, רק צריך ללחוץ על משהו…” (וואלה?) ושהעתיד של שלומי בתור ספר לא מזהיר…למרות הכדור פרווה הורוד והכתום שהוא יצר (כן, אותו אחד שלא ראינו רינדור שלו כי “רק צריך ללחוץ על משהו….̶
מאיר סומך יותר מדיי על אנשים (נו באמת…שמרצה יקבל הארכה?! זה ממש לא נשמע אמין, ביחוד לא כשיש איחור של שעה!) (סתם, מזל טוב מאיר! זה מגיע לך!!!)
ובלי קשר - הסתובב מישהו (כן כן, מישהו! זכר! בן! גבר!) עםEEE PC ורוד!!!! אתם קולטים?! ורוד!!!!!!11 ואם כבר מדברים על ורוד, linux fun חילקו סטיקרים, בין השאר עם טאקס ורוד!
(והיה כתוב עליו משהו עם “גאה”…תסיקו לבד… )
לאחר ההרצאות, היה אפטר פארטי מטורף, עם חבורת גיקים שעמדו במעגל והחזיקו דפים עם מפתחות הצפנה…אכן מסיבה מטורפת!
אחרי שהתעוששנו קצת מהאלכוהול והריקודים המטורפים במסיבה, יצאנו מספר מצומצם של אנשים (בסביבות 25) למסעדה מפוארת באיזור. היה…מוזר.
לסיום - היה נחמד, זה טוב לפגוש אנשים מהקהילה, ורצוי שזה יהיה יותר מפעם אחת בשנה… (פעם בחצי שנה זה ממש סבבה
)