אמרתי שאני אנסה לעדכן פה מדיי פעם, אז הינה העדכון השני:
- העלנו לאתר הכנס את רשימת ההרצאות. ייתכנו שינויים בהרצאות ובמרצים. לו”ז מדוייק יותר נעלה בקרוב.
- מצאנו כמה מתנדבים לדוכן ההרשמה.
- לא מצאנו מתנדבים לטפל בכיבוד - נשמח אם תעזרו לנו בזה.
- הוספנו מפות הגעה למכון ויצמן באתר.
- התשלום לכנס כנראה יעשה מראש, על מנת למנוע תורים ארוכים כמו שהיו בשנה שעברה. פרטים נוספים בהמשך.
ולדברים קצת פחות רציניים: (או שלא)
- ויכוחים על שטויות זה לא כיף
- מסתבר שאי אפשר לרצות את כולם
- בגלל שאי אפשר לרצות את כולם יש לי הרגשה שהרבה אנשים הולכים לא לאהוב אותי (בלשון המעטה) אחרי הכנס. אני מקווה שאותם אנשים יבינו שאף אחד לא עושה להם בכוונה…
- לעשות כנס וירטואלי באותו יום של אוגוסט פינגווין זאת קטנוניות. אבל שיהיה להם בכיף.
- לארגן כנס זה הרבה יותר זמן, מאמץ ועצבים ממה שחשבתי.
- יש הרבה יותר מדיי אנשים שמתלוננים ומציעים הצעות גרנדוזיות בלי שהם תורמים אפילו דקה למען הכנס.
- חשבון הפלאפון שלי יהיה ממש אבל ממש גבוה החודש :(
ובנימה אופטימית זאת - תחשבו שנייה עם עצמכם אם אתם יכולים לעזור קצת עם האירגון, כי סה”כ גם דורון ואני עובדים המון שעות ביום, ואנחנו מנסים שיהיו לנו קצת חיים בין העבודה לבין אירגון הכנס…
מקווה ומאמינה שלמרות הכל יהיה כנס מוצלח!
מזמן לא עדכנתי את הבלוג (כי לא היה לי זמן ועצבים לזה), אבל הגעתי למסקנה שהגיע הזמן לשתף קצת את העולם במה שקורה מאחורי הקלעים של אוגוסט פינגווין. זה העידכון הראשון, ואני מקווה שיהיה לי זמן וכוח להמשיך לעדכן פה…
מה יש לנו כבר?
- תאריך ושעה - 7.8.09 בשעות 08:30-13:30
- מיקום- מכון ויצמן ברחובות
- רשימת ספונסרים כמעט סגורה
- עובדים על רשימת ההרצאות
אני יודעת שזה נשמע לא הרבה, אבל כל נקודה כזאת לקחה לנו המון זמן ואנרגיות.
נכון שדורון ואני התנדבנו לארגן את הכנס, אבל זה לא אומר שאת הכל אנחנו צריכים לעשות בעצמנו…אנחנו מקווים ורוצים להאמין שיש קהילה תומכת, שלמרות שלא התנדבה לארגן את כל הכנס, כן יכולה לעזור בכמה דברים קטנים.
הדברים שבהם אנחנו צריכים עזרה כרגע הם:
- אחראים על הכיבוד - בירור מחירים + להיות אחראים לזה ביום הכנס עצמו
- צילום הכנס (גם במצלמות וידאו)
- עמדת הרשמה ותשלום - למצוא אנשים שיהיו מוכנים לאייש את העמדה (בתשלום)
- בירור מחירים בבתי דפוס וביצוע ההזמנה
אם אתם מוכנים להתנדב, נשמח לשמוע מכם ולתת לכם פרטים נוספים:
מיטל: meitalbourvine (at) gmail.com
דורון: doron (at) ofek.biz
אם אתם בכל זאת לא מסוגלים לעזור מכל סיבה שהיא, יש לי בקשה קטנה…אל תהיו קטנוניים ואל תריבו איתנו על שטויות. באמת שזה לא עוזר לאף אחד. הדבר היחידי שזה עושה זה לגרום לנו להוציא אנרגיות ועצבים על שטויות במקום על דברים מהותיים יותר, וחבל.
ונסיים בנימה אופטימית של “יהיה בסדר!”
אתמול באמצעות פייסבוק הגאוני, נתקלתי בלינק הבא: http://www.gnewsense.org/
נכנסתי אליו, ולא היה מלהיב במיוחד…עוד “הפצה” שמנסה להוריד את כל הרכיבים הקינייניים מאובונטו ודביאן…לא משהו מיוחד, ובסקרינשוטים זה נראה כאילו לקחו את אובונטו, החליפו לו את הרקע ל-שור ו…זהו בערך.
שנייה לפני שסגרתי את הטאב, פתאום ראיתי את השורה הבאה: Create your own linux distro, כמובן שבאותו הרגע נכנסתי לשם…
אז מה זה נותן? האמת שלא הרבה…זה גורם לך להוריד חלק נרחב מהמאגרים של אובונטו/דביאן למחשב הלוקאלי (משהו כמו 40 ג’יגה לטענתם), להוריד עוד כמה קבצים שלהם ולשנות בקובץ הקונפיגורציה כמה דברים קטנים כמו שם ההפצה שלך והגירסה…כיף!
מיותר לציין שאפילו לא ניסיתי לעשות את זה…כאילו עם השינויים המינוריים שאפשר לעשות שם - כבר עדיף להוריד את ה-ISO שהם הכינו וזהו…אם מישהו רוצה ליצור “הפצה” משלו שמתבססת על אובונטו ולא אכפת לו מרכיבים קנייניים - reconstructor הרבה יותר גמיש.
הייתי היום באיזור של נחלת בניימין, והיו שם כ”כ הרבה טאקסים!
צריך מתישהו ללכת לשם עם מצלמה ולצלם את כל הטאקסים האלה…זה פשוט מדהים! בכל פעם שראיתי פינגווין התאהבתי והתלהבתי מחדש!
היו טאקסים מזכוכית, חרסינה, עוד זכוכית, חרוזים, והכל בגדלים שונים ומשונים!
בנוסף, כשיצאתי מהסנטר ונדחקתי בין האנשים פתאום ראיתי עוד בובת טאקס ממש בגובה העיניים בתוך חנות! :O (גורל?)
אפילו חשבתי על לקנות כמה מהם, ואז הגעתי למסקנה שזה בטח ישבר אצלי תוך שבוע, ושיש לי כבר מספיק טאקס בחדר…(ובחיים, ובכלל, ואולי הגיע הזמן לגמילה, אבל זה כבר לפוסט אחר… )
מה שלא מצאתי, זה בובת טאקס עם מגנטים (מצאתי פחות או יותר כל חייה אחרת חוץ מפינגווין).
טוב נו, אז לא כזאת מאוחרת, אבל עם עייפות מצטברת זה מרגיש ככה…סליחה מראש על העילגות…
- למה כולם רואים את הפייסבוק החדש ורק אני לא? זה בטח קונספירציה של הלינוקס + החברים של תומר (מוזילה, פיירפוקס) + קיידיאי זה מגעיל (זה למה אין לי עוד דפדפן).
- למה הילדים של השכנים ערים בשעה כזאת, עושים רעש, משחקים כדורסל, וצורחים לי מחוץ לחלון?! וכבר הזכרתי שיש להם בצפר מחר?
- למה אני עייפה? למה אנשים צריכים לישון בכלל? זה סתם ביזבוז של זמן!
- האם אני אצליח ללמוד סריגה מגוגל + יוטיוב? או שאולי צריך לחזור לדרך הישנה ולבקש עזרה מסבתא?
- האם אני אמצא מחר בגדים נורמאליים במסע השופינג? או שאולי כלום לא יעלה עלי ו/או יראה מכוער?
- זה שהשכנים מנסים עכשיו להשתיק את הילדים שלהם - זה יעזור?
- מסתבר שלא. הם עדיין צורחים.
- אנשים זה דבר מוזר.
- הממ…שיחות עמוקות במסנ…כיף!
(11:24:40 PM) meital: תשלחי למייל אז…
(11:24:51 PM) Keren: עוד דרישות?!
(11:25:48 PM) meital: יאפ
(11:25:50 PM) meital: תעשי לי ילד
(11:25:53 PM) meital: ושיהיה פינגווין
(11:25:55 PM) Keren: :-O
(11:26:01 PM) Keren: את יודעת שפעם הייתי חבר שלך?!
(11:26:05 PM) Keren: וכמה פעמים בגדת בי מאז );
(11:26:11 PM) meital: חחחחח שלא תדעי מצרות…
אחד הסרטים המדהימים שראיתי!
אין שום דבר מדהים יותר מאשר לראות במרוכז עשרות חנויות בגדים, עשרות שמלות, תיקים, נעליים, ואביזרים, ביחד עם מק ורוד, הרבה ורוד, ושחקן חתיך, עשיר, וחמוד כמו שיש באגדות…השילוב המושלם בין שופינג לקיטשי!
למעשה, יש משהו קצת יותר מושלם מזה…לראות את הסרט הזה בבית קולנוע ליד שורה של פקצות (מהסוג האמיתי, כן?) שצוחקות על דברים גם 5 דקות אחרי שהם הפסיקו להצחיק…ומצד שני את מיי שמשתגעת גם מהסרט וגם מהפקצות, ושירי שרוקדת לצלילי המוזיקה מהסרט…פשוט מהמם!
(הלוואי שהחיים האמיתיים היו כאלה גם… )
אני לא מזדהה עם השיר הזה, אבל הוא הצחיק אותי ממש…זהירות - ממכר!!!
“תעשי קפה חיילת,
מה את לא מבינה?
זאת התרומה שלך למדינה!
אז תעשי קפה חיילת,
ושיהיה טעים!
בשביל זה נתת שנתיים מהחיים…”
אני: “הייתי ביום חמישי בחנות של אפל ברמת אביב! עכשיו רק צריך למצוא מישהו שטס לארה”ב בעוד שנה כדי שיקנה לי MacBook Air…”
דני: “אז את כבר לא רוצה OLPC?”
אני: “ברור שאני רוצה!!! אפשר שהמק יהיה האבא, ה-EEE PC הורוד יהיה האמא, וה-OLPC יהיה הבן!”
מסובך, נכון? אז הכנתי עץ שורשים של משפחת הלפטופים האידיאלית - להנאתכם:

במהלך חיפושיי אחר תמונה של ה-OLPC, נתקלתי בתמונה הבאה:

תזכירו לי שוב למי מיועד הלפטופ…? בפעם האחרונה שבדקתי אמרו משהו על ילדים קטנים באפריקה…משהו השתנה מאז ואני לא מעודכנת? :X
היום, בניגוד לבדר”כ, ישבתי באוטובוס מקדימה (בדר”כ אני פועלת לפי הגישה של כמה שיותר אחורה - יותר טוב). למה? כי רציתי להבין אחת ולתמיד איך לעזאזל בכל שעה שאני עולה על האוטובוס - יש את אותו הנהג. יש לציין שהאוטובוס עובר פעם בשעה וחצי, ושבשעות של הפקקים לוקח יותר משעה וחצי לעשות את הדרך הלוך+חזור. אכן תעלומה קשה…
בכל מקרה, התחלתי לדבר עם הנהג על התופעה המעניינת הזאת, וזה המשיך ללדבר עם הנהג על דברים ממש הזויים במשך כל הדרך…מסתבר שהוא עבד במייקרוסופט, למד הנדסת תוכנה וחומרה בטכניון, ומסיבה כלשהי הוא היה צריך להפסיק לעבוד עם מחשב, מה שגרם לו ללכת ללמוד להיות טסטר ומשהו בטיחות, שבשביל זה צריך לנהוג שנתיים באוטובוס…אחרי שסיימנו לדבר על כמה מייקרוסופט זה איכסה, לינוקס זה מדהים, וצורת הלימודים ברוסיה בהשוואה לצורת הלימודים בארץ (ומסתבר על הדרך שהבן שלו למד באותו התיכון שאני למדתי, ואפילו אצל חלק מאותם המורים) - הוא עבר להסביר לי על השקעות בבורסה ועל איך מפילים בנקים פרטיים.
מי היה מאמין שזאת ההשכלה של נהגי אוטובוס? :X
איך שהוא מזהה את המדפסת ישר כשמחברים אותה…מהמם! ממש חוסך לי להתעסק עם סמבה! עכשיו בכל פעם שאני צריכה להדפיס משהו, רק צריך להעביר אותה מהמחשב שהיא מחוברת אליו אל המחשב שלי! (ועל הדרך זה שורף כמה קלוריות כי המדפסת כבדה… ) (מה שאומר שבדר”כ אני מוותרת על כל העסק ולא מדפיסה) (מה שגורם לחסוך בדפים שגורם להתחשבות בסביבה!)
וגם זה שהקול לא עבד לי באובונטו 8.10, ואז ביום בהיר לפני כמה ימים התקנתי עידכונים, ולפני כמה שבועות התעללתי קצת בהגדרות שלו, פתאום הקול התחיל לעבוד! מרוב יאוש, לא בדקתי אחרי ההתעללויות האחרונות שלי בו אם הוא עבד או לא, אז עכשיו אני לא יודעת אם ההתעללות או העידכונים פתרו את זה. אבל מה זה משנה?! העיקר שזה עובדדדדדדדדד